וּב֣וֹרֵא רָ֑ע (ישעיה, מ"ה, ז') - שיח על כל יכולתו של אלהים ועל הרוע בעולם

Updated: Jul 28

הרבה אנשים מסרבים לחיות חיים דתיים, שבמרכזם קשר עם אלהים, מכיוון שהם רואים את אלהים כישות רעה בהכרח, אפילו אפשר לשקול לקבל את קיומו, מבחינה פילוסופית. הנימוק לכך הוא ראייתם את הניגוד בין הסבל הרב שקיים בעולם או ההנאה המועטה שבו, לעומת כל יכולתו של אלהים שהיה יכול לברוא עולם הרבה יותר טוב, או ליתר דיוק, עולם עם אושר אינסופי ואפס סבל. אפשר להתייחס לסוגיה הזו מהרבה כיוונים, אך בפוסט הזה אתמקד בתשובה פרקטית לשאלה - כיצד אפשר לבחור בעבודת האל, אם הנחת קיום האל בהכרח מביאה לאמונה באלהים כזה, שמאפשר לרוע לחגוג בעולמו?


בשביל להעביר את יחסי לסוגיה כתבתי דיאלוג בדיוני בין שני אנשים, אחד טוען ואחד משיב, שמתחיל באופן אופייני לדיאלוג בו מקשים קושים על טובו של אלהים, אך ממשיך עם סוויצ' בו אני מביע את עמדתי.


*


טוען: יש לי שאלה באמונה שאף רב לא ענה לי, ואף אחד לא יכול לענות עליה. משיב: מה היא? טוען: אתה בטוח שאתה רוצה לשמוע? משיב: קדימה.. אתה מותח אותי.

שואל: אבל זה יכול לקלקל לך את האמונה. משיב: אני גם ככה מקולקל. כך אומרים. טוען: טוב, נכון יש רע בעולם? משיב: כן, בטח. טוען: מי עשה אותו? משיב: נסכים שאלוהים. כתוב בישעיה שאלוהים "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע".

טוען: בדיוק! ולמה הוא עשה את זה? אני: לא יודע. משתדל לעסוק בשלי ולעשות טוב.

טוען: אתה רואה! משיב: כן. אני לא יודע. טוען: אז אני שונא אותו. משיב: תשנא. טוען: מה? אתה דתי? משיב: נראה לי. טוען: אז זה נראה לך בסדר לשנוא את אלהים? משיב: אני בעד לבטא רגשות. זה חלק מכל קשר שיש גם שנאה. אולי אם אתה חש שנאה לאלהים, האנרגיה של השנאה הזו תעזור לך, מתוך המקום של הכעס, לתקן את העוולות של אלהים.

טוען: זה לא נראה לי יחס נכון, מבחינה דתית.

משיב: אני חושב שזה לא יחס נכון בכל מקרה לעסוק באופן מתמיד בשלילי, אבל לפעמים צריך לשנוא. איוב אומר "לא לפניו חנף יבוא" (איוב, י"ג, ט"ז). אתה לא צריך להדחיק את הרגשות שלך. זה חלק מהקשר עם אלוהים. אני בכל מקרה, באופן כללי, בעד להסתכל על הנקודות הטובות, ועל מה שאפשר לשנות, ולא להתמקד בדברים השליליים בזולת.

טוען: אבל אלוהים אומר לנו לחקות אותו ולהדמות לו. אז שנהיה כמוהו? הוא לא צריך להיות דמות למופת?

משיב: אנחנו בכל מקרה לא יכולים לברוא עולם. אולי ללדת ילדים או ליצור יצירה משלנו זה דבר דומה. אז כן, אני בעד להביא ילדים לעולם, גם אם הם יסבלו או ליצור יצירה, שתגרום גם סבל. אי אפשר לעשות טוב בלי רע בעולם הזה. אני מוכן לברוא רע, ובזה אני מחקה את אלהים. אנו נולדים לתוך עולם נתון והשאלה הקיומית היא איך אנחנו צריכים להתנהג בו, ולא איך אלוהים צריך. זו השאלה שעליה עונים כשאנו שואלים איך להדמות לאלוהים. ואכן. כמו שהוא מחנך אותנו, ונוהג איתנו במידת הרחמים, לא מעניש ישר, ונותן אפשרות לשוב בתשובה, גם עלינו להתנהג במידת הרחמים עם הזולת. אבל ברור שאני בעד לגרום רע לאנשים לפעמים, נגיד, כעונש לאנשים שפגעו באחרים, ממש כפי שאלוהים גורם לנו להינזק, כל פעם שאנו לא פועלים כראוי בעולם.

טוען: אז אתה לא שואל את אלהים למה הוא עשה לך משהו רע כשרע לך? משיב: אולי. לפעמים. אבל רק בשביל לדעת מה אני צריך לעשות כדי להחלץ מהצרה. אני שואל אותו איפה אני לא הייתי בסדר. ולמעשה, אני שואל את זה כדי להשמיע את השאלה לאוזני שלי.

טוען: נו... מה? אתה מלאך?

משיב: לא, אבל זה הכיוון שלי. ולפעמים אני שומע את אלהים אומר לי "שתוק. כך עלתה במחשבה לפני." ואז אני חוזר להתעסק באחריות שלי על המעשים שלי. בסופו של דבר, גם אני אומר לאנשים לפעמים שישתקו כשהם עוברים את הגבול.


*


אין לי מה להוסיף הסבר. נראה לי, שהבהרתי את דעתי בצדדים שהובעו בדיאלוג עצמו. אני מקווה (ומתפלל) שהדיאלוג שהצגתי יסייע ללמוד לשפר את העבודה שבלב הדתית של הקורא (ושל הכותב...).

Recent Posts

See All

ידע ממקור על-טבעי במסורת התורנית - האמנם?

ברור הדבר מאוד, שאין קשר בין השאלה אם ראוי לקיים את המצוות לבין השאלה, אם קיים ידע שניתן באופן על-טבעי בתורה או בהשתלשלותה במהלך הדורות. מה הקשר בין השנים? אמחיש - האם במקרה שלפתע יופיעו מול עיניי ערי