כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ (תהלים, ס"ג, ג') - קובץ שירה

אֱלֹהַי רָאִיתִי אֶת גְּוִיָּתוֹ, הוּא מֵת, כֻּלָּם דִּבְּרוּ עַל כָּךְ, חֵלֶק בִּכְאֵב וְחֵלֶק בְּהוּמוֹר שָׁחוֹר. וַאֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו, מִשְׁתּוֹקֵק לְמַגָּעוֹ בְּנִשְׁמָתִי, אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַתְּפִלּוֹת בְּצֵל סִתְּרוֹ, אֶת רִגְעֵי הַחֶסֶד בָּהֶם הֵאִיר לִי בְּמַשְׁבֵּר. אָז כָּעֵת אֲנִי שָׁר לוֹ שִׁיר, לֹא שִׁיר קִינָה אֶלָּא שֶׁל אַהֲבָה וְיִרְאַת כָּבוֹד, מוֹדֶה לוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי מוֹדֶה לוֹ פַּעַם, אוֹחֵז חֲלוּשָׁה בְּסַכִּין שֶׁשִּׁסֵּעַ אֶת גְּרוֹנוֹ. אֲנִי שָׁר לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת צְרָכַי כְּמוֹ פַּעַם, מֵהַלְּלוֹ בְּהִתְפַּעֲמוּת מֵעִזְּבוֹנוֹ. וְרוּחוֹ נוֹשֶׁבֶת בִּי, נִשְׁמָתוֹ שֶׁזֶּה מִכְּבָר עָלְתָה הַשָּׁמַיְמָה. אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה.

*


עַל מְנַת לַעֲשׂוֹת

יְהֹוָה, אֶת קוֹלְךָ בַּקַּשְׁתִּי לִשְׁמֹעַ לְמַעַן לְצַיֵּת, אַךְ קוֹלְךָ רַב מֵהַקִּיּוּם הַמְּתַמְצֵת. לָכֵן תָּמִיד אֵדַע שֶׁאֲנִי בֶּן מָוֶת עַל חֲטָאַי, וְרַק אֶתְבַּטֵּל וְאֶתְבַּטֵּל עַד בְּלִי דַּי *

עָשָׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹן אֲחֵרִים כִּרְצוֹנְךָ לִבִּי פּוֹנֶה אֵלֶיךָ ה', רַק אַתָּה וַאֲנִי פֹּה בַּשִּׂיחַ. מָה אֲנִי? עֶבֶד כְּצֵל עוֹבֵר, וּבְעוֹלָמְךָ חָפֵץ רְצוֹנְךָ לְמַלֵּא, וְהַשְּׁאָר לְהַנִּיחַ. צְלָמִים נָתַתָּ לִי בְּעוֹלָמִי, עוֹשֶׂה אֲנִי בָּהֶם עֲבוֹדָתְךָ. מְקַבֵּל אֶת אָשֵׁר מִמְּךָ הֵם: אֵלּוּ נְבִיאֶךָ, אֵלּוּ חֲכָמֶיךָ, הֵיכָן מְשִׁיחֶךָ? הֵם כֻּלָּם גְּוִיּוֹת, הֵיכָן אֶשְׁמַע קוֹלוֹתֶיךָ? וְאַתָּה כְּאִישׁ מִלְחָמָה, אוֹ כְּמֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, כָּךְ גַּם הֵם צְלָמֶיךָ סוֹתְרִים זֶה לְזֶה, וְאֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרִי אֱלֹהִים חַיִּים. *

קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים לִיהֹוָה יֵשׁ קוֹל פָּשׁוּט אֶחָד בִּלְבַד וּשְׁמוֹ שֶׁקֶט, וְהַקּוֹל מִשֶּׁתָּבֵר בְּגַאֲוַת שׁוֹמְעָיו לִתְרוּעוֹת, שֶׁמְּצַוּוֹת בְּקוֹלוֹת רַבִּים לָהֶם וּלְזוּלָתָם בַּהֲבָרוֹת, וְאָנוּ מְצֻוִּים הַשְׁקֵט בִּרְסִיסֵי קוֹלוֹת שֶׁל הֲזָיוֹת. *

פְּנֵי-אֵל מָתַי נַבִּיט זֶה בִּפְנֵי זֶה, וְנִשְׁתֹּק זֶה לָזֶה, וּנְשָׁמוֹת יְדַמּוּ כְּנוֹשְׁקוֹת, וְנִדְבַּק זֶה בָּזֶה, וּנְנַגֵּן זֶה אֶת זֶה, וְנִתֵּן זֶה לְזֶה רְשׁוּת, בְּאַהֲבָה לְהַקְדִּישׁ קְדֻשָּׁה. מָתַי פְּנֵי אֱלֹהִים, יָצִיצוּ מֵעֵינַיִךְ, מִבֵּין אִישׁוֹנַיִךְ, יִנָּסְכוּ עַל פָּנַיִךְ. אָז פָּנָיו יַבִּיטוּ בִּי, שׂוֹחֲקוֹת בְּחִיּוּכֵךְ, יְקָרְבוּנִי אֵלָיו בִּשְׂפָתַיִךְ. *

לֵב שֶׁל אֱלֹהִים אִם יֵשׁ אֱלֹהִים, הַלֵּב שֶׁלּוֹ אָטוּם. זוֹרֵם לוֹ דָּם כָּחֹל בָּעוֹרְקִים. הוּא בִּרְיוֹן, גִּבּוֹר מִכֻּלָּם, וְיֵשׁ לוֹ הַכֹּל. הַלְּוַאי שֶׁהָיָה לִי לֵב כְּמוֹ שֶׁל אֱלֹהִים. אָז לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְאַכְזֵב, אוֹ לְהַרְגִּישׁ אָשָׁם אוֹ עָצוּב. הָיִיתִי כָּזֶה שָׁלֵו כְּמוֹ בּוּדְהָא מִבִּפְנִים, וְהָיִיתִי רַק מַרְאֵה פָּנִים זוֹעֲפוֹת מִבַּחוּץ, אוֹ מֵאִיר פָּנִים כְּשֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ. אִם הָיָה לִי לֵב כְּמוֹ שֶׁל אֱלֹהִים, לֹא הָיִיתִי חוֹטֵא לְעוֹלָם. מִי יוֹדִיעַ רוּחִי מוּסָר? *

מָלֵא עֵינַיִם

מַלְאַךְ הַמָּוֶת מָלֵא עֵינַיִם. הוּא מוֹפִיעַ כִּמְלוֹא נִימָה בֵּין הָאָרֶץ לִשְׁמֵי שָׂמִים. אָז הָאָדָם עוֹצֵם עֵינָיו, וְרוֹאֶה אֶת סִפּוּר חַיָּיו, וְאֶת כָּל הַפָּנִים, שֶׁהִפְנָה לוֹ אֱלֹהִים, וּבוֹשׁ וְנִכְלָם עַל הַזָּדוֹן, וּמִזְדַּכֶּה עַל הָרָצוֹן וְהַמַּעֲשִׂים. הִנֵּה זֶה בָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, הִנֵּה זֶה בָּא בַּחֲלוּפַת הַיָּמִים, ה' בּוֹחֵן בְּאִישׁוֹנָיו אֶת הַהוֹלְכִים וּמֵתִים.