נְקֵבָ֖ה תְּס֥וֹבֵֽב גָּֽבֶר (ירמיה, ל"א, כ"א) - על ריקוד האהבה בין המינים

מסע האהבה בין גבר לאישה, הוא מסע של "עיגולים" ו"יושר". הגבר חייב להיות ישר ולהתיישר, ואילו האישה חייבת "להתעגל" ו"להסתובב סביבו". לפעמים המין הביולוגי מטעה, ודווקא הנקבה מתפקדת כגברית והזכר כנשי במערכת יחסים זו או אחרת.


מאמני פיק-אפ זולים מלמדים לסנן את הצד השני, כדי שירגיש אתגר, אך אדם בריא עם חלומות וייעוד, אינו צריך לסנן אף אחד (או אף אחת), אלא לשים את חזונו בראש, וגם לתקשר בג'נטלמניות וכבוד עם נשים וגברים סביבו. אדם בעל משמעות, אינו צריך לעמול בשביל "לשים את הזולת במקום נמוך בסדר העדיפויות" או כדי "לא להיות אובססיבי עליו", אלא באופן טבעי עיסוקו יהיה עשיר ומגוון ומלא תקווה ושמחת חיים, והזולת יקבל את המקום המכובד והמתאים בחייו של האדם האמיץ והאקטיביסט.


היושרה, כך טוענים הבודהיסטים, נמצאת בקביעות המדיטה הפסיבית. ומרוב שהם שותקים ויציבים לכאורה אף רוע לא יוצא מאתם. אך כפי שלימדנו דיויד דידה, היושר יכול להיות גם בפעולה יציבה להשגת יעדים ומימוש חלומות. הזן בודהיזם יכול לקבל הנחות אחרונות אלו, בבקשו את ההארה כאן ועכשיו, ולא בפסיביות דווקא.


המטרה הגבוהה ביותר היא השכנת השלום העולמי, ועל כן אנרגיה גברית מתווספת ברמות גבוהות למי שחותר לשלום ללא פשרות. אפשר לומר, שיושרת השלום היא אקטיבית, לעומת יושרת הבודהא שהיא פסיבית.


היכולת להנות מאישה, בלי להגיע לכדי איסור שפיכה או חדירה אסורה, היא יכולת המקנה אנרגיה מינית גבוהה, כריזמה, מרץ ויצירתיות. הטוב ביותר, אם אינך חפץ כעת בילודה, הוא הידידות הארוטית, הנוגעת ואינה נוגעת, היא מביאה לשיאים של ארוס. ההתחייבות בחתונה היא הכרחית לשם גידול ילדים, והחכמה היא לא לראות את החתונה כשיא, אלא כפתח ליצירה חדשה וריקוד חדש.


שיהיה באהבה :)


About the picture: "The Wedding Dance", by Pieter Bruegel the Elder, 1566, oil-on-panel